פסק-דין בתיק פר"ק 35828-12-10

מונחת בפני הצעה לאישור הסדר נושים של חברת מגדלי הזוהר בע"מ, אשר נקלעה להליכי פירוק נוכח אי תשלום חובותיה. מנגד, מונחת התנגדות, אשר הגישו בעלי השליטה פחות מ- 24 שעות טרם הדיון , הם טוענים לפגמים רבים בהצעה ועותרים לפסילתה. זאת, בלא שעל הפרק עומדת עכשיו הצעה חלופית כלשהי.

עיינתי בטענות הצדדים ולאחר שנערך דיון בו השלימו הצדדים את טיעוניהם בעל-פה (זאת, כאשר היתה זו הלכה למעשה ההזדמנות היחידה שניתנה למנהל המיוחד, למציע ולכונס הנכסים הרשמי להשיב להתנגדות, אשר עולה כי כלל לא נשלחה אליהם מבעוד מועד), ניתנת החלטתי זו.

זה המקום לציין,  כי יום הדיון, היה הלכה למעשה ההזדמנות היחידה שניתנה למנהל המיוחד, למציע ולכונס הנכסים הרשמי להשיב להתנגדות, אשר עולה כי כלל לא נשלחה אליהם מבעוד מועד.

1.                  עניין לנו, למעשה, בבקשה לפסול הצעה והסדר נושים , חרף העובדה כי זה התקבל פה אחד על-ידי הנושים הרגילים, כמו גם הנושה המובטח והנושים בדין קדימה.

על פי ההצעה, אשר, כאמור, אושרה פה אחד בידי נושי החברה (לפי מצבת הנשיה הידועה כיום, אף אם חלקה מצויה עדיין בהליכי ערעור), רוכש מציע לרכוש את החברה בתמורה לסכום מוסכם, של 95 מיליון ש"ח בגין מניות החברה, בתוספת 235 מיליון ש"ח בגין מקרקעין המוחזקים על-ידי חברת בת.

מן התמורה, תפרע הנשיה המובטחת במלואה, וכן תפרע נשיית המוסד לביטוח לאומי המצויה בדין קדימה. הנושים הרגילים יקבלו סך 27% מערך חובם, והיתרה ככל שתהא תועבר לרשות המיסים, הטוענת לחוב גבוה ביותר, וזאת עד לגובה דין הקדימה שאושר לה.

2.                  אעיר כבר כאן; נוכח העובדה כי ההצעה אושרה פה אחד בהצבעת נושי החברה (אשר בכך מוחלים לכאורה על הסכום הנכבד ביותר של חבות החברה כלפיהם), ונוכח העובדה כי כעת לא עומדת על הפרק הצעה אחרת כלשהי כמו גם לא גבוהה יותר באורח משמעותי , הרי שעל-פניו נראה היה כי אין עסקינן אלא בהליך אישור הסדר שהוא כמעט פורמלי.. כך, נוכח ההלכה הפסוקה לפיה אין בית המשפט נוטה להתערב בשאלת מתווה ההסדר (המסור לשיקול דעת בעל התפקיד והנושים), ועוד פחות מכך בשאלת הכדאיות הכלכלית של ההסדר - עניין המסור לנושים עצמם. בית המשפט אף אינו נוהג להתערב בשאלת הכדאיות, אלא במקרים קיצוניים וחריגים שבחריגים.

אלא, שממש ערב הדיון, באורח חריג ביותר ומנוגד לדין, הוגשה התנגדות עבת כרס ורבת פרטים מטעם בעלי השליטה בחברה. התנגדות זו, שמחזיקה מעל ל-20 עמוד, והוגשה פחות מ-24 שעות לפני הדיון , וזאת באורח אשר היקשה על בית המשפט אף ללמוד אותה כדבעי, קל וחומר לא ניתנה לבעל התפקיד ולצדדים האחרים הזכות לעיין בה טרם הדיון ו ליתן תגובה מפורטת ומנומקת בסדר גודל שאף יתקרב להיקפה של ההתנגדות דנן.

עיון בהתנגדות, מלמד כי המתנגדים - שאינם אלא בעלי השליטה בחברה ומקורביהם, מנסים להאחז בכל נימוק אפשרי ובלתי אפשרי כדי לנסות למנוע את אישור ההסדר. זאת, בלא שהם מניחים הצעה חלופית ממשית, מעבר לכוונה עתידית מעורפלת לעשות כן . בין היתר, מערבבים בעלי השליטה בין ההסדר הנוכחי, לבין סוגיה שנדונה והוכרעה בנפרד קודם לכן, בדבר חלוקת מכר נכסי החברה באורח שחלק מהם ימכר במסגרת תיק הכינוס;

מועלות טענות שחלקן בשם הנושים, כמו גם טענה כי מצבת החובות אינה חלוטה, ואין להתעלם מתביעת החוב של בעלי השליטה עצמם, באמצעות משרד עורכי הדין חוטר ישי, שנדחתה ועומדת עתה בהליכי ערעור; מועלות טענות פורמליות לגבי טיב ההצעה, העדר חוות דעת שמאיות ואחרות, תיקון בדיעבד של הצעת ההסדר, ועוד כהנה וכהנה

מן הגורן ומן היקב.

3.                  קצרה היריעה מלפרט את כל הטענות מטענות שונות שהעלו המתנגדים, זאת כאשר ההתנגדות הוגשה, ככל הנראה במתכוון , ממש ערב הדיון באורח שקשה שלא לתהות האם לא נועד, כמעט במוצהר, ליצור עבור המתנגדים מצב של Win-Win: או להביא בדרך זו לידי דחיית הדיון. קשה שלא לחשוד ולהתעלם  מכך כי חלק מהטיעונים מועלה באורח הנוגד לחלוטין את סדרי הדין ואת ההגינות הדיונית, ומקפח למעשה את זכויותיהם הדיוניות של הצדדים שכנגד. כפי שכתבתי לעיל, כמו גם, על מנת להביא לכך שהדיון ידחה, וזאת באורח אשר נראה כי ממילא ישרת את מטרתם המוצהרת של המתנגדים - לעכב ולמנוע את אישורו של הסדר הנושאים.

נוכח חשיבות הדברים, אדגיש; המתנגדים לא טרחו להעלות ולו הסבר ממשי אחד כלשהו אשר להצדיק ולו במעט שבמעט התנהלותם. זאת, באשר כל נימוקי ההתנגדות היו ידועים וקיימים במשך שבועות טרם למועד הדיון, ולא נתגלו בשום אופן למתנגדים ימים אחדים לפני מועד הדיון.וודאי אותם נימוקים העוסקים במתווה שנבחר, בשאלת מסכת חבויות החברה כלפי הנושים השונים, ועוד. 

4.                  יוצא, כי אין עסקינן בנסיבות המקרה בטעות דיונית גרידא של מתדיין תמים, אשר לעניינה חלה ההלכה כי ראוי להמנע ככל היותר ממצב בו "המהות הולכת אחר הפרוצדורה" ; קרי, החלטה מהותית ניתנת בשל פסילה טכנית לכאורה של כתב טענות או בשל עילה פורמלית אחרת שיסודה בסדרי הדין. קשה להמלט מן הרושם, כי בנסיבות המקרה עניין לנו בתמרון דיוני מחושב היטב היטב מראש, ואשר נועד מלכתחילה כדי להשיג יתרון בלתי ראוי ולהשפיע על הגורם של חלוף הזמן, שהוא בעל משמעות רבה בנסיבות המקרה. בנסיבות אלו, עולה במלוא חריפותה השאלה, האם על בית המשפט לעצום עיניו וליתן יד ל התנהלות כזו , וזאת עוד כאשר היא באה מן הנושים הנדחים, כנגד הנושים הרגילים של החברה.

5.                  סוגיה אחרונה זו, של ההבדל בין שתי הקבוצות מביאה אותנו למעשה אף לנקודה מקדמית נוספת, העומדת, אף היא, לרועץ בפני המתנגדים.
כאמור, המתנגדים אינם אלא בעלי השליטה בחברה, אשר לא הגיעה לכדי לפירוק אלא עקב מחדליהם והתנהלותם הפסולה הם .

דברים אלו מפורטים פרט-היטב בפסק-הדין בעניין צו הפירוק עצמו, ואין טעם לחזור בשנית על מה שפורט שם בהרחבה. בקצירת האומר; די אם אזכיר כי עסקינן במצב בו חובות בסדר גודל עצום לא שולמו במשך שנים, חרף פסקי דין חד-משמעיים, וזאת תוך שבעלי השליטה "גוררים" את הנושים להליכי סרק של שנים, הליכים, שכולם נדחו בידי הערכאות השונות, לרבות בבית המשפט העליון .